- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ע"מ 1542/13
|
ע"מ בית הדין הצבאי לערעורים |
1542-13
13.5.2013 |
|
בפני : סא"ל צבי לקח |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בסים נואף האשם סמחאן עו"ד נרי רמתי |
: התביעה הצבאית עו"ד סרן רועי בן ארי |
| החלטה | |
העורר נעצר בחשד למעורבות באירוע אלים, באזור צומת הדואר (ראס כרכר) במהלכו הושלכו אבנים והתפתחו תגרות בין מתנחלים לבין פלסטינים. בין היתר, במהלך האירוע הוכו באמצעות אלות מספר מתנחלים, ואחד מהם עודנו מאושפז במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם עקב אותן מכות. העורר חשוד במעורבות בהפרות הסדר ובכלל זה בהכאת המתנחלים באמצעות אלה.
זמן קצר לאחר מעצרו, הוגשה בקשה לשחרורו. במקביל, הוגשה בקשת המשטרה להמשך מעצרו לצרכי חקירה ב-15 ימים. בקשת הסנגוריה לשחרורו של העורר נדחתה, ואילו בקשת המשטרה התקבלה באופן חלקי, ומעצרו של העורר הוארך ב-7 ימים.
הערר שלפניי מכוון נגד החלטת בית משפט קמא. לטענת הסניגור, אין כל ראיה הקושרת את העורר לאירוע. לטענתו, גם אם ישנם תמונות שהוצאו מסרטון המופיע באינטרנט, אין בכך משום ראיה כלשהי. יתר על כן, התמונות הללו צולמו על ידי כתב פלסטיני, שהגיע למקום לאחר שהאירוע הסתיים, ועל כן בודאי שלא ניתן לקשור את העורר לאירוע האלים שהתרחש קודם לכן. הסניגור טען כי בהעדר ראיה ולו ראשונית המצביעה על חשד סביר, אין הצדקה להמשיך ולהורות על מעצרו של העורר.
התביעה הצבאית טענה מנגד שיש לדחות את הערר. לטענתה, ישנו מידע הקושר את העורר לאירוע, ומידע זה, יחד עם התנהגותו של העורר בחקירה, והתמונות המצולמות, מלמדים על חשד סביר במקרה זה. עוד טענה התביעה כי פעולות החקירה שנדרשו הינן סבירות בנסיבות העניין ועל כן אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.
דיון והכרעה
המבחן באשר לשאלת המשך מעצרו של העורר הינו מבחן "החשד הסביר", בצד הצגת צרכי חקירה.
עיון בתיק החקירה מלמד כי קיים במקרה זה חשד סביר לביצוע עבירה. החשד אינו מתבסס אך ורק על התמונות אותן ביקש הסניגור לתקוף, אלא על מידע נוסף. כמו כן, וכפי שציין השופט קמא בהחלטתו, העורר עצמו קשר עצמו באופן מסויים למקום האירוע, ואף נראה כי ניסה לשבש חקירה על מנת שיוכל להעלות טענת אליבי כלשהי.
מכלול החומר הקיים כיום בתיק החקירה מלמד שהחשד בו מדובר עונה על המבחנים של "חשד סביר".
תכנית החקירה שהוצגה לי הינה סבירה ומתבקשת בהתחשב בטיב החשדות ובעובדה כי החקירה בראשיתה. תקופת המעצר אותה קבע בית משפט קמא הינה ראויה ומידתית, ואין מקום להתערב בה.
לפיכך, לנוכח מהות החשדות, קיומו של חשד סביר והצגתה של תכנית חקירה ראויה, לא מצאתי הצדקה להתערבותי בהחלטת בית משפט קמא. על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, 13 במאי 2013, ד' בסיוון התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
